הבחירות שלנו – שחר בן הלוי
הבחירות שלנו – שחר בן הלוי
החצי השני של חודש מרץ מביא איתו את עונת הפיילוטים לרחובותיה של וונקובר, עבור רוב התושבים זה לא עניין משמעותי, אבל עבור עובדי מגזר הקולנוע, עונת הפיילוטים היא זריקת אדרנלין שמעירה אותנו מתנומת החורף לקראת הטירוף הגדול של הקיץ. בעונת הפיילוטים מגיעות אלינו 7 – 8 הפקות ענק שאנשים עשירים מאוד השקיעו בהן המון כסף בתקווה שהן יבחרו לשיבוץ בלוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה האמריקאים. מדובר בשבועיים מטורפים לחלוטין שבהן ראשי מחלקות מרכיבים צוותים יש מאין, כדי לספק את הדרישות הבומבסטיות של המפיקים שחולמים על חוזה שיביא להם (ולנו) עוד המון עבודה. בשל הסכמי סודיות שעליהם אני חותם בתחילת כל הפקה, אני לא יכול לשתף ברשתות החברתיות שום פרט מההפקות שאני עובד עליהם, אבל 17 ימי הצילום האינטנסיבים של הפיילוט החזירו אותי למסלול אחרי תנומת החורף שנמשכה יותר מדי. אז כן, החיים התובעניים בקולנוע עולים בחיי חברה, משפחה ובוויתור על הרבה אירועים ובילויים שאחרים יכולים להרשות לעצמם, אבל אלו החיים במעצמה הקנדית, בסוף אתה מוצא את עצמך במקום שמתאים לך. לא כולם אוהבים לקום בארבע בבוקר, לנסוע שעה ורבע לאיזו חוות סוסים בעיירה מנומנמת ולעבוד 14 שעות בגשם טורדני, ולמחרת להצפין לאיזו מארינה כדי לבלות על יאכטה מטלטלת בלב ים. אבל זה מה שבחרתי, ואני חי עם זה בשלום. תודה.
http://www.whatsfilming.ca/2017/02/02/tv-pilot-season-in-vancouver-2017-roundup/
**
ולמה אני מספר את זה, כי קראתי את הטרוניה הזאת שלכתבה”הארץ”
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3931466
שטוען שאנחנו, הקנדים, לא מדברים על הבעיות האמיתיות שלנו, ומתעסקים במזג האוויר, בתור הסחה מהעניינים הבוערים של חיינו. אני בהחלט מבין מהיכן מגיעות האמוציות של הכותב, גם אני הייתי פעם במערכות הללו, שמעודדות כתיבה נגטיבית על כל נושא ועניין, זה בסדר, המקלדת סובלת הכל. אבל האמת היא שאנחנו חיים במקום די מסודר, שמנוהל ומאורגן בצורה שקשה לכם לדמיין, ולמרות שיש בעיות, ויש חסרי בית ברחובות, אתה לומד שלא לכל דבר יש תשובה ברורה וחד משמעית, שאין פתרון מוחלט וסופי לשום נושא, והיות ודעות הן כמו אפים, לכל אחד יש אחת, עדיף לא לקלקל את היום עם אמוציות שליליות. אם יש משהו שהקנדים באמת לא אוהבים זה עימותים, כי הם מוציאים מהאדם את הרע והמכוער, אז הקנדים פשוט מושכים בכתפיים וממשיכים הלאה. זה יכול להיות מאוד מתסכל כשאתה מהגר חדש שמחפש עבודה ושולח מאות קורות חיים מבלי לקבל תשובה, כי פשוט לא נעים להם להגיד לך “לא”. אבל בסוף מבינים שברגע שתהפוך לאזרח, ותטפס בסולם החברתי, פתאום הג’ובים יגיעו אליך, פתאום יתקשרו אליך ויבקשו שתבוא לעבוד. צריך להבין את השיטה ולקבל אותה. ומי שזה לא מתאים לו? אז לא מחזיקים אף אחד בכוח. כי למרות הבעיות, להיות אזרח קנדי זו עדיין פרביליגה. מקום 7 בעולם במדד השמחה.
**
בסוף התברר שמי שהוציא את איומי הפצצה למרכזים הקהילתיים של יהדות צפון אמריקה הוא בחור בן 19, יליד ברוקלין שחי באשקלון. לא ממש מפתיע. נחכה לשמוע מה יהיה גזר דינו.
http://www.cnn.com/2017/03/23/middleeast/israeli-american-teen-arrested-jcc-bomb-threats/
אצלכם, זה רק פסיק קטן בפס הקול החיים, אבל אצלנו זה עניין רציני שהגיע לכל הכותרות. “אנחנו מבינים מאיפה אתם באים”, כמו שנהוג להגיד בקנדית. סיפור אחר שהתפרסם כאן לאחרונה בקשר לישראל עסק בהתאבדות של פרדריק טורבייד, איש עסקים בן 61 מאדמונטון, אלברטה, ששם קץ לחייו כמה ימים לפני הכריסטמס, אחרי שהפסיד יותר מ 300 אלף דולר במסחר באופציות בינריות, את העסקאות הוא ביצע מול סוחרים מתל אביב. מכירה של אופציות בינריות אסורה בקנדה, וטורבייד האומלל נפל קורבן לתאוות הבצע של עצמו אחרי שנסחף ברשת.
אז נכון שבדמוקרטיה לכל אחד יש בחירה חופשית, ואם מישהו בריא וצלול דעת עושה בחירות שגויות, המדינה לא יכולה להתערב בענייניו, אבל בדיוק בשביל זה המציאו את החוקים, ולקנדים קצת קשה להבין איך החוקים פועלים בדמוקרטייות אחרות, שבהן האזרחים פחות מוגנים.
**
אפרופו בחירות, הפרובינציה שלנו נכנסה השבוע רשמית למערכת הבחירות ה 41 שלה. הקמפיין נמשך רק חודש אחד, הוא כולל רק עימות חזיתי אחד בין שלושת המועמדים, עימות שישודר במקביל במספר ערוצי טלוויזיה, ב 26 לאפריל, החל ב 6:30 בערב. בבחירות מתמודדות שתי המפלגות הגדולות בפרובינציה – הליברלים והדמוקרטים החדשים (וגם הירוקים)– על 87 כיסאות בפרלמנט, 44 מושבים מספיקים לניצחון. המועמדים מחולקים למחוזות בפרובינציה הענקית הזאת (להזכירכם, צרפת וגרמניה ביחד מבחינת הגודל), אבל הם מתחרים לפעמים על מספר זעום של קולות, לעיתים רק כמהמאות מספיקים כדי להכניס חבר למליאה. חברי המליאה נהנים מג’וב של ארבע שנים שכולל משרד במחוז הבחירה, לשכה בפרלמנט, נסיעות הלוך ושוב לויקטוריה, חשבון הוצאות נאה, וכל מה שהם מתעסקים בפרלמנט זה על מה ואיך להוציא את כספי משלם המיסים. יש להם ערוץ טלוויזיה שמשדר מהמליאה, אבל אף אחד לא מסתכל, את אף אחד הם לא מעניינים, והציבור לא מכיר איש מהם, למעט הפרמייר. ככה הקנדים אוהבים את הדמוקרטיה שלהם. עניין של בחירה.
http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/bc-leaders-debate-time-watch-1.4070020
**
בתפקיד ראש הפרובינציה, מחזיקה מאז 2011 הגברת כריסטי קלארק (52), היא חברת פרלמנט משנת 96′ ובין השאר שימשה בתור סגנית הפרמייר, שרת החינוך, והשרה לפיתוח וקידום ילדים. קלארק, ילידת ברנבי, למדה ב SFU המקומית, ואחר כך בסורבון בצרפת ובאוניברסיטה של אדינבורו, בסקוטלנד. היא למדה מדעי המדינה ותיאולוגיה, אך לא סיימה שום תואר. מאז שנבחרה למליאה היא החליפה שלוש כתובות, כדי לשנות את מחוז הבחירה שלה. היא התחילה בעיירה פורט מודי, משם עברה לשכונת היוקרה פוינט גריי שבוונקובר, ולפני שנתיים נדדה למחוז מערב-קלונה, אי שם בעמק האוקנגן, במסגרתדיל פנימי במפלגה. לאחרנה זכתה קלארק לכתבה ביקורתית ב”ניו יורק טיימס” שחקר את מערך התרומות של המפלגה הליברלית בבי.סי. העיתון כינה את המתרחש אצלנו בתואר “המערב הפרוע של הפוליטיקה הקנדית” וגילה כי לוביסטים מעבירים תרומות לקופת הליברלים ומקבלים על זה כיסוי הוצאות מתאגידים בעלי עניין, בעיקר בתחום הגז והמחצבים. על פי הדיווח הרשמי גייסו הליברלים במערכת הבחירות הזאת כ 12.4 מיליון דולר. בעקבות התחקיר נפתחה חקירת משטרה בנושא, אבל אף אחד לא מצפה לשערוריות, כי לרוב הציבור פשוט לא איכפת. נכון לכתיבת שורות אלו, הדמוקרטים-החדשים מובילים ברוב הסקרים בפער שנע בין 2 ל 5 אחוזים, אבל זו תהיה סנסציה עצומה אם הליברלים יפסידו את הבחירות ב 9 למאי. נחכה ונראה.
https://www.nytimes.com/2017/01/13/world/canada/british-columbia-christy-clark.html?_r=0
**
את הכותרות הגדולות של השבוע סיפקה הממשלה הפדרלית באוטווה שהניחה השבוע בפלרמנט הלאומי את הצעת החוק לליגליזציה של המריחואנה בקנדה החל מ 1 ליולי 2018. בגלל המורכבות של הנושא, וחופש הבחירה שצריכה הממשלה לתת לכל פרובינציה בתחומים כמו גידול, רישוי, אכיפה, מיסוי וכו’, הממשלה של ג’סטין טרודו הציגה את החוק בפרלמנט יותר משנה לפני כניסתו לתוקף.קנדה תהיההמדינה הראשונה ב 7G שמתירה בחוק את השימוש במריחואנה לצרכי בילוי. כמובן שהבאת החוק לפרלמנט הביאה לגל עצום של סיקור תקשורתי, כל מי שחושב שקנדים לא מדברים, לא מכיר את התקשורת המקומית. אבל ברחובות עצמם, ההתרגשות עצומה, ורבים מחכיםלראות מה תהיה התרומהשל התעשייה הירוקה לכלכלה המקומית. על פי הסקרים 60 אחוז מהציבור תומכים בחוק המריחואנה, עם הגבלת גיל הקניה ל 21.גםזובחירה.
**
יום השואהבפתח וגם השנה מביאים לנו החברים מהוליווד עוד הפקת יוקרה לזכר הימים הנוראים שבהם איים החושך לכסות את האנושות. “אישתו של שומר גן החיות” מבית היוצר של פוקוס פיצ’רס (זרוע סרטי האיכות של NBC), מביאה את סיפורם של בני הזוג יאן ואנטונינה ז’בינסקי, ד”ר לזאולוגיה ואישתו האמיצה שלקחו בחירהגורלית והצילו כ 300 יהודים מוורשה במהלך מלחמת העולם השנייה. את הסרט ביימה במיומנות מרהיבה ניקי קארו הניו זילנדית (“רוכבת הלוויתנים”) והתפקיד הראשי מספק לג’סיקה צ’סטין הזדמנות נפלאה להציג צדדים אמפתיים בכישרון המשחק שלה, ומבטא פולני אותנטי בנוסח מריל סטריפ ב “בחירתה של סופי”. אפרת דור ועידו גולדברג, ילדי ישראל מופיעים בתפקידי משנה, אבל מי שגונבת את ההצגה היא שירה האס הצעירה בתפקיד אורסולה, ילדה שעוברת אונס ברוטלי על ידי הנאצים ומשתקמת במרתף החשוך של גן החיות. למרות שרגעי השיא הרגשיים של הסרט לא מסונכרנים לגמרי עם הכרונולוגיה של האירועים, עדיין זהו סרט עשוי נהדר, משוחק מצוין ומביא סיפור חשוב ואנושי בצורה קולחת ומשכנעת. לכו לראות.
**
ואם כבר סרטים אנושיים וסיפורים שחשוב לספר, אז הקמפיין של הסרט שלנו “פתק בעץ האלון” עדיין מחכה לכם כאן: https://www.jewcer.org/project/nito343334/
לוקח פחות מחמש דקות, וגם 5 דולר יתקבלו בברכה.תודה לכולכם.
**
ביום רביעי ה 19 לאפריל מציינים בקנדה את “יום הקולנוע הלאומי” בו מוקרנים סרטים קנדים בחינם בכל רחבי המדינה. המרכז לקולנוע יהודי של וונקובר מזמין להקרנה חינם של “גרסת ברני” (עם פול ג’יאמטי ודסטין הופמן) בשעה 6:30, מייד אחריו יוקרן “משונים” של ברוס מקדונלד (9:15), האירוע בקולנוע השדרה החמישית, כולם מוזמנים. למחרת, יום ה’ (20 לאפריל) החגיגה השנתית של קהילת המריחואנה, 30 אלף איש מציתים ביחד בשעה 4:20 אחר הצהריים בחוף השקיעה (אינגליש ביי). באותו ערב מארח טמפל שלום את טורניר הפוקר השנתי שלו, החל מ 7 בערב. ביום ה’ (27) החל משבע בערב ה “שטיק טנק” של הכולל מגיע לשלב הגמר, עם 4 חברות הייטק וחבר שופטים שיבחר חברה אחת להשקעה ארוכת טווח. שווה. טקס יום הזיכרון השנתי יערך ב JCC ביום א’, 30.4 החל משמונה בערב. למחרת, 1 במאי, חגיגת יום העצמאות ה 69 של ישראל, עם מופע של להקת ג’ין בורדו, באולם החאן בקמפוס של UBC. המארגנים של מסיבת הפורים הישראלית (Yossilinks ושי ר.פ.) מכים שנית עם מסיבת יום העצמאות ביום א’ (7 למאי) בבית תקווה שבריצ’מונד. הולך להיות שמח, זו הבחירה שלנו.
**
בתחילת אפריל נערך טקס פרסי הג’ונו השנתי של תעשיית המוסיקה הקנדית. “הסטרמבלס”, שנולדוב 2008 בעיירהלינדסי, אונטריו, זכו בשיר האינדי של השנה על “נשמות”. אולי לכולנו יש נשמות בתוכנו שמדברות אלינו, אז כדאי שתקשיבו להן, כי מה שהן אומרות יותר חשוב מהקרקור של הבטן והרשרוש של הארנק. אז שתהיו לי בריאים ושלמים. רק בחירות טובות, ולהתראות בימים יפים.
http://cafe.mouse.co.il/mobile/post/3378297/
