Blog by Shahar – The Year of the Injured Wolf
שנת הזאב הפצוע
|
רק עוד כמה ימים נותרו לשנה האזרחית הזאת, שעבור רבים תזכר כאחת השנים הרעות ביותר בדברי הימים המודרנים. לא, אין לזה שום קשר להצבעה “האיומה” השבוע באו”ם. זו הייתה עוד שנה שבה המשיכו בני אדם להילחם ולטבוח אחד בשני ללא רחם ביותר מדי חלקים של העולם. שנה שבה המשיך האדם לזהם את הכוכב שעליו הוא חי בקצב מטורף. שנה שבה איבדה החברה המערבית כמה מגדולי אמניה, אנשים שנגעו בלבבות של מיליונים בשירה, במשחק ובסיפורת. שנה שבה איבדנו את פרינס, דיוויד בואי, לאונרד כהן, ג’ין ווילדר, אלי וויזל, מייקל צ’מינו, גארי שנדלינג, אומברטו אקו, הרפר לי, אטורה סקולה, אלן ריקמן, מוחמד עלי, יוהאן קרויף, שמעון פרס, פידל קסטרו, רונית אלקבץ, ז’אק כהן, נחום היימן, יענקל’ה בן סירא, ודני קרפל וכל הז’אז הזה. כשבחוץ יורד גשם קפוא ועננים אפורים שוכבים על השמיים, ואחרוני הקונים מסתערים על החנויות, בימים אפורים שכאלה, אתה שוכב על הספה עם חום גבוה ואף דולף, כל מיני תמונות חולפות על המסך, והנה גם ג’ורג’ מייקל, וקארי פישר וכל מקהלת הצבא האדום כולם הולכים, אבל אתה עייף מדי ומטושטש מדי בשביל להבין מי ומה. כל מה שנשאר להגיד זה “שהחיינו”. אנחנו עוד בצד הנכון של האדמה, מי ייתן שזה ישאר ככה גם ב 2017. עדיף זאב פצוע, מאריה מת. בכל יום, בכל שנה.
** בשבועות האחרונים של השנה הצליח הדיקטטור הרצחני באשר אל אסאדלהכניע את עיר המורדים הגדולה בסוריה. חאלב (אלפו) כיכבה כמעט בכל מהדורת חדשות ב 2016. כאשר גורל המורדים בחאלב כבר הוכרע, הפנו כמה עיתונאים בקשות אמיצות מהעולם המערבי לעצור את הטבח הצפוי בחאלב. אין סיפור עיתונאי אחר שמשקף את הדיסוננס הקוגנטיבי של התקשורת כמו הסיפור של חאלב. בזמן שהשדרנים ממשיכים לספר לנו מדי יום על הלחימה הקשה בסימטאות העיר המרוסקת, גוגל מספרת לנו מה חיפשו האנשים על המחשב. עשרת החיפושים הבולטים בישראל ב 2016 היו: שרון פרי, ענת הראל, מחיר למשתכן, ענבל אור, דונלד טראמפ, בלאק פרידיי, סלמונה, לילה סין, שי שירזי, אסתי וינשטיין. בקנדה חיפשו משתמשי גוגל את: דונלד טראמפ, פוקימון גו, טורונטו ראפטורס, השריפה בפורט מק’מורי, פרינס, האולימפיאדה, דיוויד בואי, גביע העולם בהוקי, ברקזיט, והשביתה בדואר הקנדי. אז כן, הטבח באלפו הוא סיפור חדשות חשוב ומעניין, רק שהוא לא נוגע באנשים. אסאד יעשה בקרוב סיבוב ניצחון בעיר, זאב פצוע שחושב שהוא אריה. אל חשש, גם זמנו יגיע, וגם אז הוא לא יגיע לעשיריה הפותחת של גוגל. אין לו את זה.
** אבל האמת היא שאסאד יודע מה שאבא שלו ידע, ופוטין יודע, ועוד כמה שמבינים שההומניזם הוא הדת השלטת במערב במאה ה 211, אבל בניגוד לנצרות ולאיסלאם, ואולי עוד כמה דתות אחרות שהחבר’ה בפקולטה של יובל נח הררי מכירים, ההומניזם לא יוצא למלחמה בשם הערכים שלו. בזמן שהאלוהים של הנצרות והאיסלאם הרג מיליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה, ההומניזם יוצא למסעות מחאה וירטואלים, מארגן התרמות ועצרות הזדהות. פה ושם כמה מתנדבים יצאו לעזור לפליטים ופצועים. אבל להילחם? זה כבר סיפור אחר. קנדה סופגת לא פעם ביקורת מנאט”ו על כך שהיא ממעטת להשתתף בלחימה. דו”ח חמור של מבקר מערכת הביטחון מצא שגם אם קנדה תרצה להתערב זה יהיה קצת קשה. 50 אחוז מחיילי צבא קנדה סובלים מהשמנת יתר כתוצאה מישיבה ממושכת בזמן השירות. רבע מהם מוגדרים כשמנים ביותר, ו 17.5 אחוזים אינם יכולים לצאת למשימות מחוץ לקנדה בשל בעיות בריאות, שרובן קשורות לאכילת יתר. ככה זה כשחיים על משחקי מחשב ופיצה, אצלנו הסיסמא היא “הטובים להוקי”.
** בריאות הוא שירות חיוני שמדינה מודרנית מחויבת לספק לתושביה. ערב החג סער הפרלמנט הפדרלי אחרי שהתפוצץ המו”מ בין משרד האוצר והמחוזות על תקציב הבריאות הלאומי. אם יש משהו שמהגרים מישראל מתקשים לקבל כאן זו מערכת הבריאות. בקנדה כמעט ואין רפואה פרטית, לכן התורים לרופא מומחה הם ארוכים מאוד. בבריטיש קולומביה קיים מחסור קבוע של 650 רפואים, והתושבים מתוסכלים. המאבק באוטווה יוכרע לפני השנה החדשה, בסוף יתפשרו על משהו. אבל אל תצפו למהפכות, הומניסטים לא הופכים שולחנות. אפשר להיפצע מזה, ואז, לך תראה מומחה.
** מגפת הפנטניל ממשיכה להעמיס על מערכת הבריאות. אחרי שהיו לנו 622 הרוגים מהרעלת פנטניל בין ינואר לאוקטובר. נובמבר הציב רף חדש, 128 מתים, המנה הוכפלה לארבעה בלילה. בתקשורת דיווחו על מוצר חדש ומשופר, קאט-פנטניל, שהוא במקור חומר הרדמה לפילים. עם כניסתו של דצמבר והשלג, נשבר עוד שיא: בלילה ה 15 לחודש מתו 9 בני אדם ממנת יתר. רק לשם השוואה, בכל שנת 2015 נרשמו בוונקובר 15 מקרי רצח ו11 קורבנות של תאונת דרכים. הפרופיל של קורבנות הפנטניל לא ממש מפתיע: 80 אחוזים הם גברים, כמחציתם בין הגילאים 30 – 49. הלילות הקטלנים ביותר הם שבת וראשון, ורוב מקרי המוות הם בוונקובר, ויקטוריה וסורי. הזאבים הפצועים קוברים את עצמם לבד בשלג. טרגי. http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/drug-overdose-bc-november-1.3903256
** אבל זוהי העונה של הסיפורים הטובים ומחממי הלב. הנה שני אמנים מקומיים שנהנו מחסדי הביקור המלכותי. הצייר הנקרא “ילד קטן וחום שנושא מגן כבד” (אדריאן סטימסון באנגלית), בן שבט הבלאקפוט מאומת הסיקסיקה שבאלברטה נבחר לשלוח שני ציורים שלו למוזיאון המלכותי בלונדון. “אירוע שתיים” ו “אירוע שלוש” יוצגו באגף הצפון אמריקאי של המוזיאון שרכש את “אירוע שתיים” מהאמן תמורת 900 דולר קנדי. “אירוע שלוש” נרכש תמורת סכום לא ידוע מסוכן האמנות קלוין רדליק שרכש אותו מהאמן לפני שנתיים. אין ספק, העולם כמנהגו נוהג. אבל הסיפור יפה. http://www.cbc.ca/news/canada/calgary/siksika-artist-british-museum-exhibit-1.3904197
** והנה גם כוכב חדש בתעשיית הקולנוע שלנו. 30 אלף איש עובדים בענף שמספק שירותי הפקה לאולפני הענק של הוליווד. בין כל כך הרבה אנשים מסורים ומוכשרים צריך להמצא איזה קול חדש. אז קוראים לו ג’ף קסידי, הוא נולד באוטווה הבירה (כמובן) והיגר לוונקובר אחרי התיכון. הוא למד כאן בבית הספר לקולנוע ואחר כך יצא ל 12 שנים של עבודה ב”הוליווד צפון”. “בחרתי לעבוד במחלקת המצלמה כדי להיות קרוב לבמאי ולשחקנים” סיפר קסידי לעיתון. לפני שנתיים רתם קסידי את מעגל הקשרים החברתיים שלו והפיק סרט קצר ועצמאי, לפי העיתון כ 200 איש התנדבו לעזור לו, אבל אחרי שתראו את “סייד-קיק” תבינו שהרבה כסף הושקע כאן, בעיקר באפקטים ויזואלים. זהו סיפור קטן וחביב על אבא שמספר לבן שלו סיפור לפני השינה. אירוע שמי שעובד בהפקות יכול רק לפנטז עליו. הנה הסרט: https://www.youtube.com/watch?v=sZ_GfsUJdFo בכל מקרה. הסרט זכה ל 318 אלף צפיות ביוטיוב, מה שהביא את קסידי לסוכנות היוקרתית של וויליאם מוריס בהוליווד. שם הוא מבלה את החגים במו”מ עם האולפנים השונים. למרות שעבד בתור צלם, בסוכנות משווקים אותו בתור כותב-במאי. בואו נראה מה הוא יכתוב לנו.
** השמועות האחרונות מהוליווד מדברות על כך שהאימפריה של האחים ווינשטיין נמצאת בקשיים פיננסים. הארווי ווינשטיין שנחשב כבעל מגע הזהב בבחירת הסרטים שלו, ושמחזיק ברצף של 9 שנים עם סרט מועמד לאוסקר הסרט הטוב ביותר, עבר שנה קשה ב 2016. המערבון של טרנטינו“שמונת השנואים” נעצר ב 54 מיליון דולר, “אין מוצא” סגר על 27 והמועמד לאוסקר, “קארול”, בקושי גירד 12 מיליון. על האחרים לא שווה להרחיב. סדרת הנטפליקס “מרקו פולו” התרסקה בנזק גדול. בתגובה החליטו בחברה לשחרר שלושה סרטים בבת אחת בדצמבר, עונת האוסקרים. “המייסד” יצא לשבוע הקרנות בארה”ב שהכרחי למועמדות. “זהב” יצא בחג המולד, ו “אריה” שוחרר השבוע בצפון אמריקה. מעניין אם התמרון הנועז יציל את הזאב הפצוע הזה. http://www.hollywoodreporter.com/news/weinstein-cos-movie-shifts-raise-912571
** האתגר האמיתי של יוצרי “אריה“, התסריטאי הותיק לוק דיוויס ובמאי הפרסומות האוסטרלי גארת דיוויס, היא למכור סיפור שהצופים יודעים איך הוא יסתיים. הסרט מבוסס על הספר “ארוכה הדרך הביתה” של סארו בריירלי, שגדל ונולד בכפר קטן ועני בהודו, לילה אחד בהיותו בן 5 הוא נרדם בתוך רכבת ומתעורר אחרי מסע ארוך בעיר כלכותה. סארו אינו דובר את שפת המקום, אינו מכיר אף אחד ולא יודע אפילו להסביר מאין הגיע. אחרי מסע יסורים ארוך ברחובות האכזרים של כלכותה, סארו מאומץ על ידי זוג אוסטרלי ונולד מחדש בחיקה החמים של ניקול קידמן. 20 שנה קדימה וסארו בדרכו לבנות קריירה בתור מלונאי, אבל הסיוטים אינם מרפים והוא מתחיל בחיפוש אובססיבי בעזרת גוגל-מפות אחרי תחנת הרכבת מביעותי הלילה. למזלו יש לו חברה תומכת, בגילומה של רוני מארה המקסימה (טריוויה לגבר: שמה הוא פטרישה, שם המסך מורכב מהמשפחות שלה, משפחת רוני בעלי הפיטסבורג סטילרס, ומארה בעלי הניו יורק ג’איינטס). את סארו הבוגר מגלם דב פטל (“נער החידות מבומבי“) שמייצר כאן הופעה מרשימה. דיוויס מוביל אותנו בין שלל עצום של אימג’ים ויזואלים. יש כאן אלמנטים שמזכירים הסיפור של “מרקו” מסדרת “הלב” הקלאסית, וסצינת החזרה לכפר תזכיר לותיקים את הקלאסיקה הצרפתית “שובו של מרטין גר“, אבל בשיא הסרט הגבר הקנדי שישב לידי באולם פרץ בבכי תמרורים, החברה הסינית שלו הגישה טישיו, והחזיקה לו את היד. היה מרגש. הוא קיבל את הזיכוך שלו, גם אתם תקבלו. “אריה” כבר מועמד לארבע פרסי גלובוס הזהב, והוא לא יעצר שם. מדובר בחוויה קולנועית מטלטלת במיוחד. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם מראש.
** פסטיבל הסרטים האיטלקי של וונקובר יערך בין 6 – 12 בקולנוע וואן סיטי. להקת המחול “אור וונקובר” עורכת את טורניר הפוקר השנתי שלה בשבת-ראשון (7 – 8) כל ההכנסות למען הרקדניות והרקדנים. ביום א’ (15) מחכים לכם עדי ק. וג’יי א. עם ברנץ של “חומוס אקספרס” בגאסטאון (רח’ ווטר 342), החל מעשר בבוקר. באותו הערב, מירים בני וחברים בשירה בציבור ב J. ביום ג’ (17) הקרנה נוספת של “ישמח חתני” ב JCC. תצאו מהבית, תהיו זאבים.
** זהו בנתיים, בחוץ 3 מעלות, במדחום 39, נראה מה ישאר לי מהחנוכה הזה. אולי הגוף צריך קצת מנוחה. איך אומר גוטה “אריה, אריה, הוא לא יגמור לעולם”. אבל כולנו יודעים שכל האריות נגמרים יום אחד, פוף ודי. אז בנתיים, אל פחד. הזאב עדיין כאן, אין ירח, רק עננים וגשם, וקצת חום גבוה, וכמה מיחושים. שנת ה 150 של קנדה מתחילה השבוע, אז הנה הפתעה מתוקה,זואי סקיי ג’ורדן, 25, זמרת יהודיה מטורנטו שכל העתיד לפניה, שלא תגידו הכל נגמר, הכל רק מתחיל, מחדש. רצוי בלי “עשן”, אבל אם כן, אז עשן כמו של זואי, הסינגל הראשון מהתקליט החדש שלה. העיקר שסגרנו עוד שנה. שרק תהיו לי בריאים וחזקים. שנה אזרחית נהדרת לכולכם. |
