Blog by Shahar

http://sites.levinsky.ac.il/wordpress/lib/wp-content/uploads/2013/11/אורחים-בסתיו-לאה-גולדברג1.png

**

העוזב הבולט של העונה, החבר הכי טוב של ביבי, ראש ממשלת קנדה היוצא, סטיבן הרפר, מילא את הבטחתו לבוחרים ולחברי מפלגתו ועם פתיחת מושב הסתיו של הפרלמנט הקנדי הגיש את התפטרותו מבית הנבחרים אחרי 18 שנות שירות ציבורי. הרפר, 57, שכיהן כראש ממשלה קרוב לעשר שנים, פתח חברת ייעוץ ויחזור לקלגרי כדי לעשות לביתו. במסיבת עיתונאים קרה ומאופקת, כנהוג במדינה סגרירית כשלנו, נפרד הרפר מהעיתונות והתומכים. הוא יתמקד מעתה בעבודה מול לקוחות בינלאומיים שמעוניינים להיכנס לשוק הקנדי, בעיקר מאירופה, אסיה והמזרח התיכון. “אני רוצה להודות לכם על התמיכה החוזרת ונשנית בי, תמיכה שגורמת לי להרגיש צנוע. בזכות הצוות הנהדר שלנו הצלחנו להגיע להישגים נהדרים שהביאו כבוד לתנועה השמרנית ולאג’נדה שלנו. אני רוצה לומר תודה לתושבי עירי, לחברי המפלגה השמרנית ולציבור הבוחרים הקנדי שנתן לי את ההזדמנות הנדירה לשרת את המדינה הכי טובה בעולם” חתם הרפר ויצא אל הגשם האפרורי של הסתיו, מותיר מאחוריו את קרבות הירושה וספסלי האופוזיציה. ככה יורדים מהבמה, בכבוד.

http://news.nationalpost.com/news/canada/canadian-politics/stephen-harper-to-resign-from-politics-to-launch-calgary-based-consulting-firm

**

אחד הנושאים שהרפר הגן עליהם בחירוף נפש היה הקשר בין קנדה לבין בית המלוכה הבריטי. הנושא הזה עולה מדי כמה חודשים לכותרות, לעיתים מסיבות כלכליות, לעיתים בשל איזה מהגר שמסרב להישבע אמונים למלכה. החלופה היא להישבע לאלוהים, אבל יש כאלו שלא מאמינים בשני הדברים. בסקרי דעת הקהל הקנדים תומכים בהמשך הקשר עם ארמון בקינגהאם, וכך נשארה קנדה מדינת החסות האחרונה של הכתר הבריטי. לכן ההתרגשות העצומה בפרובינציה שלנו לקראת הביקור המלכותי של וויליאם וקייט, ביחד עם הילדים, ג’ורג’ ושרלוט, שיגיעו לביקור בבריטיש קולומביה ויוקון בין ה 24 לספטמבר וה 1 לאוקטובר. המסורת של ביקורי משפחת המלוכה באדמה ששייכת לה החלה ב 1786 ונמשכת עד עצם היום הזה. יש כמה סוגים של ביקורים: ביקורים רשמיים, ביקורי “עבודה”, חופשות או שירות צבאי. הביקורים משתנים מאזור לאזור על פי חלוקה קבועה והם מאורגנים במשך שנה שלמה בתיאום עם המזכיר הקנדי של המלכה והמשרד הממשלתי למורשת. וויל וקייט ינחתו בוויקטוריה ב 24, למחרת יבקרו בוונקובר (היום היחיד שלהם כאן) ומשם ימשיכו לחלקים נוספים בפרובינציה וביוקון. הנסיך ג’ורג’ לא יבקר בעיר שנושאת את השם שלו, והנסיכה שרלוט לא תבקר באי הנושא את שמה. הזוג המלכותי יסקור את מאמצי שימור הסביבה, מערכת החינוך, הבריאות והספורט. הערכה תינתן גם למורשת ולתרבות של ילידי היבשת האינדיאנים. נקווה שהם יטו אתנו חסד, ושנעבור את זה בשלום.

http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/royal-visit-dates-1.3730570

**

עוד לא נספיק להיפרד מהזוג המלכותי וכבר נוחתת בעיר להקת הכדורסל הכי טובה בעולם (כמעט), הגולדן סטייט ווריירס – אלופת המערב בליגת הNBA תתארח בוונקובר במשחק האימון הראשון של העונה. המשחק מולהטורנטו ראפטורס יהיה ההופעה הרשמית הראשונה של קווין דוראנטבמדים של גולדן סטייט. משחקי טרום העונה של ה NBA הפכו כאן לשגרה בעשור האחרון, אבל הפעם נשברו כל השיאים. תוך 2 דקות נמכר כל הבניין, בעיקר בשל הרובוטים של הספסרים, עכשיו מוצעים הכרטיסים בשורות האחרונות, ליד הגג, במחירים מטורפים של 250 דולר לכיסא. על רקע הבניה מחדש של הקאנקס, העונה הפושרת של הוויטקאפס, והדעיכה המתמשכת של הליונס מליגת הפוטבול הקנדית, הביקור של סטפ קארי והחבורה שלסטיב קאר מוכיחים שוב כמה רעב יש בעיר הזאת לספורט איכותי ותחרותי. מי יודע, אולי הנהלת ה NBA עוד תחליט להחזיר לכאן קבוצה שתמלא את החלל שהותירו הגריזליס, שעברו לממפיס ב 2001, אמן.

http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/raptors-warriors-exhibition-game-vancouver-1.3741659

**

הסתיו מביא אתו גם את פסטיבל הסרטים הבינלאומי של וונקובר (VIFF), שהמהדורה ה 35 שלו תצא לדרך ב 29 לספטמבר. פחות נוצץ מהפסטיבל של טורונטו, אבל עדיין אחד הגדולים והחשובים בצפון אמריקה. הפסטיבל ימשך שבועיים ויציג סרטים מ 70 מדינות, בינם 4 סרטים מישראל, שניים דקומנטרים ושניים עלילתיים. בתיעודי תמצאו את “בין הגדרות” של אבי מוגרבי, העוקב אחרי חייהם של העצורים האפריקאים במתקן הכליאה “חולות” שבנגב (Between fences). “ויטה אקטיבה: רוחה של חנה ארדנט“ הוא סרט תיעודי (בהפקה קנדית-ישראלית) של עדה אושפיז, המספר על הסופרת (“הבנליות של הרוע”) האקטיביסטית שסיקרה את משפט אייכמן אך נותרה מבקרת גדולה של התנועה הציונית. “ג’נקשן 48”של אודי אלוני, עוקב אחרי ראפר ערבי מלוד ומסע התלאות שלו בחיפוש אחרי הכרה אומנותית, הסרט הוקרן בברלין ובטרייבקה. הסרט הישראלי החשוב ביותר בפסטיבל הוא “מעבר להרים ולגבעות”, סרטו השלישי של ערן קולרין (“ביקור התזמורת”) שעוקב אחרי משפחה ירושלמית והוקרן בפסטיבל קאן ומועמד ל 6 פרסי אופיר. “הרים וגבעות” יוקרן ב 6 לאוקטובר 10:45 בבוקר, וב 9 באוקטובר ב 9:15 בערב. אל תחמיצו. לסרט אין עדיין טריילר, רק קטע שהוא לא ממש קדימון, לא יודע למה.

**

ואם אנחנו כבר בעניין סרטים ומסעות תלאות של אמנים, אז ההודעה המשמחת של השבוע הגיע מרומא, בירת איטליה, שם נבחר הסרט הקצר שלנו “פתק בעץ האלון” להקרנת הגמר בתחרות הסרטים השנתית. הסרט נבחר בין ה 50 הטובים בפסטיבל מתוך 1100 סרטים קצרים מכל העולם.כרמל עמית המופלאה קיבלה ציון לשבח מחבר השופטים על הופעתה בסרט שיוקרן בגמר ברומא ב 15 לאוקטובר. שבוע מאוחר יותר, ב 22 לאוקטובר, יוקרן “פתק בעץ האלון” בפסטיבל הסרטים “השתקפויות של נשמה” בעיר ארלנגן שבגרמניה. תודה לכל הצוות הנהדר שלי, בלעדיכם אני כלום.

http://cafe.mouse.co.il/image/3166508/

**

כל הסרטים הישראלים בפסטיבל הבינלאומי השנה הם קופרודוקציות, הפקות משתי מדינות או יותר. מדינת ישראל, שמצליחה לייצר ולגדל כישרונות עצומים בכל תחומי האמנות, לא מסוגלת לספק להם פלטפורמה ראויה להביא את הקריאטיביות שלהם לידי ביטוי. בעיקר בגלל סדרי העדיפויות של שירי גרב וקודמיה בתפקיד. כמעט כל הסרטים הישראלים של השנים האחרונות נמצאים בספריה העירונית של וונקובר במדף של “תרבות גרמנית“. כשסיפרתי את זה ליהודי- קנדי שמעורב בתעשיית הקולנוע המקומית הוא אמר לי “מי שמכיר את ההיסטוריה לא צריך להיות מופתע”, צודק. אבל מה לשירי ולהיסטוריה? מה לה ולאמנות? יאללה תביאו בכפיים! הנה היא מגיעה לפרסי אופיר עם החליפה של האיומים.

http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1203742

**

דווקא האורח הבולט שלנו בסתיו הזה הוא מכוכבי הקולנוע הישראלי העצמאי של שנות השמונים, זה שלא היה חף מבעיות, אבל לפחות היה מקורי ועצמאי. הזמר, השחקן והיוצר דן תורן, מגיע אלינו להופעה אחת ביום ד’ 28.9 ב JCC, עם שירים שכתב לעצמו ולאחרים ועם אוסף חדש שמסכם קריירה של שלושה עשורים. אחד מוותיקי הישוב שאל אותי “מי הוא?”, אמרתי “לבן על לבן”, “אימפריות נופלות לאט”, “שוב השקר הזה“, להקתבלאגן? הוא לא מכיר. חיפשתי את הסרט “בחינת בגרות” אבל אין ביוטיוב.את “אחד משלנו” דווקא מצאתי.

( https://www.youtube.com/watch?v=c5QGCLYWEUQ), אבל בסוף החלטתי לשלוח לו את “אדוני הממון“, כי זה הכי מתבקש. כי רק ככה יוכלו להבין כאן למה מדי שנה גדל מספר המשתתפים בכנס “הברוכים הבאים” השנתי של ה JCC(18 לספטמבר) ובכולל (מוצ”ש 24).

הנה לכם, “אדוני הממון”, המנון של דור.

https://www.youtube.com/watch?v=mELVOP1GTcQ

**

בקנדה לפחות יש לאדוני הממון הבנה לחשיבותם של אמנות וספורט, למרקם הלאומי, לחברה, להשכלה, לדור הצעיר. אבל בישראל, נו, טוב, אתם יודעים איך זה בישראל. עושים קופרודוקציות, אנחנו מביאים את הכישרון והם מביאים את הכסף. אשכרה עצמאות. אבל כאן, כאן זה כמו בשיר הכי אהוב עלי שכתב תורן, “חוץ לארץ” שהלחין יובל מסנר ושרה דנה ברגרהמופלאה. שיר שהקדים את זמנו (ואת המציאות) ואחר כך נשאר לנצח, כי אמנות היא לנצח, וכך גם הסיפור האנושי שלנו, שחוזר ומתגלגל מדור לדור. ואנחנו בתור עם הספר מופקדים על המלאכה העתיקה שהוטלה עלינו, לכתוב ולכתוב ולכתוב, ולאהוב, לאהוב, לאהוב, כאילו אין אתמול ואין מחר ואין חלום ואין מציאות, כי כאן זה חוץ לארץ, והכל מאורגן, דברים קורים ממש כמו בקליפ הזה, כאילו זו המציאות, ופתאום הכל בסדר, או כמעט בסדר. אז בינתיים, סתיו נעים, חברות וחברים, תודה שטסתם אתנו, בלעדיכם אני כלום.

**

אתה צריך להסתובב ברחובות עירך/ כאילו זאת עיר זרה

להיכנס לבית קפה / לשבת לראות מה יקרה.

אולי תיכנס נערה שאינך מכיר / תחייך אליך ותשב מרחוק

תוכל לדמיין מה תעשה / תוכל גם לקום ולגשת.

סביר שלא תיגש / אבל זה לא העיקר

תחשוב שזה חוץ לארץ

וזה בסדר / הכל בסדר

נערה יכולה להיות חצופה / להיישיר מבט למתוח גופה

ולצאת בריקוד לרחוב / ואתה תסלק את החוב

תצא אחריה תיגש ותאמר: / “היי, יש לך ריח של סתיו”

סביר שלא תאמר / אבל זה לא העיקר

תחשוב שזה חוץ לארץ

וזה בסדר / וזה בסדר

אל תחפש אהבה / אל תחפש אהבה

אל תחפש אהבה / חפש אושר קצר

אולי לפתע תרגיש / רגש עתיק חם וסמיך

סביר שלא תרגיש / אבל זה לא העיקר

תחשוב שזה חוץ לארץ

וזה בסדר / וזה בסדר

הכל בסדר!

(חוץ לארץ, בלאגן, ישראל 1992)

**