סליחות והבטחות – Blog by Shahar
סליחות והבטחות
כמו בכל שנה, התקופה הזאת, של תחילת הסתיו, מלאה בסליחות והבטחות. השנה המעוברת היהודית דחקה את החגים שלנו לאוקטובר, וכך יוצא שבאופן חד פעמי ונדיר חג ההודיה הקנדי חל השנה יום אחד לפני יום כיפור. כך שאנחנו מקבלים השנה יום חופש לפני הצום הגדול וסגירתם של שערי שמיים. כי בינתיים, לפחות אצלנו בוונקובר, השמיים ממש נקים. אוקטובר כבר כאן, אבל עדיין יכול האזרח הגלובלי לשים פעמיו אל הדאון טאון, לצעוד לו בנחת על גשר בורארד ולהגיע לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה 35 של וונקובר בלי טיפה אחת של גשם על דש המעיל. לאורך בתי המרזח וההסעדה שבדרך מקרינים המסכים את תמונות הפינוי ההמוני מדרום פלורידה. אנשים נסים מפני הרוח והגשם, הסופה תכה בהם בקרוב, ואחר כך תמשיך בדרכה עד שתתפוגג היכן שהוא מעל האוקיאנוס הגדול. אבל כאן, באולם החמים, אין זכר לכל זה. כאן, רק מתקבצים חובבי קולנוע עירוניים לראות את ההבטחות הגדולות של השנה הבאה, לחוות חיים של אחרים, ולקבל קצת השראה למען הימים הבאים. הביאו את הסתיו. אנחנו מוכנים. תודה וסליחה.
**
ספטמבר היה חודש מלא סידורי עבודה. הביקור המלכותי ננעל בשבת שעברה בחגיגה גדולה. הסיור הצטלם נפלא, כמעט לאורך כל תחנות הסיור, אולי למעט יום אחד רטוב במיוחד ביערות הגשם. הזוג המלכותי נראה נפלא בטונדרה הקפואה של היוקון, יושבים בקור למול הילדים האינדיאנים שרקדו מולם בשכמיות אדומות. הנשיא הראשי של התאחדות שבטי האינדיאנים בבי.סי, גרנד צ’יף סטיוארט פיליפס, החרים אירוע רשמי עם הדוכס והדוכסית, אירוע שבו אמור היה הנסיך וויליאם להעניק לו מוט שחור עטוי ביהלומים וכסף. הציץ’ מסר בהודעתו לעיתונות ש “אין באמת שלום עם האינדיאנים. לא בלי תשובות אמתיות על רצח הנשים והבנות האינדיאניות, ולא עםההזנחה המתמשכת של מערכת הרווחה בקהילות הילדים, לכן, מצפונילא מאפשר לי להגיע לטקס”. אמר, התנצל, ועמד במילתו.
http://www.cbc.ca/news/canada/british-columbia/royal-visit-black-rod-stewart-phillip-1.3778997
**
הסיור המלכותי הוכן במשך שנה שלמה על ידי צוות ממשלתי שבחר את המסלול והאתרים לפי תחומי העניין של וויל וקייט. לפי אתרי הנחיתה שלהם, מהמעון לאימהות חד הוריות חסרות בית ברובע העוני שבמזרח רחוב הייסטינגס ועד לסיור בעמק היין שבאוקנגן. הביקור התנהל כמו מסע צבאי מאורגן היטב כאשר בכל יום היו להם שניים או שלושה אתרים לבקר בהם, אבל למרות סדר היום התובעני, נראה שמחאתו של הצ’יף הגיעה לאוזנו של הנסיך. ביום החמישי של המסע צהלו הפוליטיקאים הקנדים אל מול המצלמות. פרוייקט הגז הנוזלי LNG בשיתוף עם חברת הגז הטבעי של מלזיה, פטרונס, שהיקפו מוערך ב 36 מיליארד דולר, אושר על ידי הממשלה הפדרלית וקיבל אור ירוק לצאת לדרך. הפרויקט כולל צינור להולכה של הגז הטבעי באמצע ערבות הקרח שבין בריטיש קולומביה והיוקון. צינור שלו התנגדו רוב שבטי האינדיאנים של בריטיש קולומביה. פרויקט הגז אושר תחת 190 התניות שהטילה הממשלה הפדרלית על מבצעי הפרויקט. התניות הכוללות שמירה קפדנית על כללי פליטת גז, פגיעה בסביבה, זיהום מקורות מים ופגיעה בבעלי החיים. הממשלה הפדרלית של קנדה אישרה את הפרויקט ביום השלישי לביקור המלכותי, תיזמון מושלם להשיג חתימה מארמון בקינגהאם לאישור שינוי תוואי בקרקע השייכת לו. בתור תומכי הקידמה, אי אפשר שלא לתמוך בתוכנית, אבל בהחלט אפשר להבין את התחושות בין אוהלי השבטיםשםמרגישים שוויליאם תקע להם צינור. המסלול יוליך את הגז מההרים הקפואים כל הדרך אל פרינס רופורט, עיירה של 12 אלף בני אדם בקצה הצפון מערבי של בי.סי. אחד המקומות הכי מבטיחים בשנה הבאה, שם הולך לבוא הבום הגדול הבא.
http://www.cbc.ca/news/politics/pacific-northwest-lng-project-1.3780758
**
אנחנו לעומת זאת העברנו ערב סבבה עם דן תורן, שהביא אלינו 90 דקות של קרביים ונשמה משלושה עשורים של יצירה מוסיקלית בישראל. המחלקה לתרבות ישראלית ב JJC ארגנה את ההופעה ואנו מחזקים את ידיה, על מנה נחוצה של השראה לפני בואו של גנרל חורף. המוזות היו זקוקות לחומר עברי מקורי. למי שחייו אינם מתנהלים בעברית, קשה להבין כמה האוזן צריכה את זה לפעמים. אז נכון שיש לא מעט ישראלים שעדיף שלא לשמוע אותם, אבל בשורה התחתונה כולנו אחים קרובים או רחוקים של אותו שבט קטן ונועז שהתפזר לכל רחבי הגלובוס במטרה להבטיח את המשכיותו הנצחית. תורן שמכר את כל האולם בסיאטל הסמוכה, לא הלך לאיבוד מול 100 הישראלים שבאו לאולם. הוא נתן אחלה שרשרת של כל להיטיו, ופינק אותנו עם הומאז’ לניל יאנג. מי שבא – נהנה, ומי שלא, הפסיד. בשביל זה המציאו את עונת הסליחות. הנה סחרוף פינת תורן, בשביל הנשמה.
https://www.youtube.com/watch?v=jj69P5rOwkQ
**
את ההקרנה של “מעבר להרים ולגבעות” שיבצו לערב חג ההודיה הקנדי, כך שרק 50 צופים הגיעו לאולם, כמחציתם ישראלים. מי שלא להגיע החמיץ את אחת מהעבודות הבשלות והמורכבות ביותר שזכינו לראות מיוצרים ישראלים. להפיק דרמה משפחתית עם 3 וחצי חוטי עלילה זוהי משימה לא פשוטה מבחינה אינטלקטואלית. זהו מאמץ קריאטיבי שיכול לקחת חודשים של עבודה. ערן קולרין הציג לנו יצירה אחידה ומנוסחת היטב על מעמד הביניים של החברה הישראלית. דוד גרינבאום (אלון פדות המאופק) הוא סא”ל שהשתחרר מ 27 שנות שירות בצה”ל, רק כדי לחזור איל חיק משפחתוולגלות את כל החורים שנפערו בעלילת חייו בזמן שהוא היה עסוק בפיקוד על בסיס תחזוקה צה”לי. הסרט בנוי טוב, מסופר נכון, ורץ בקצב טוב. רק 90 דקות, אבל בהחלט תמונת רנטגן מסקרנת של עם ישראל חי. הסרט הוקרן בירושלים וקאן, אבל הפסיד את כל 5 המועמדויות שלו בתחרות “אופיר”. וונקובר נתנה לו בכורה צפון אמריקאית, עכשיו צריך יהיה לראות מה לעשות איתו. כי לאוסקר הוא לא הולך.”מעבר להרים ולגבעות” בהחלט שווה סיור בפסטיבלי הסרטים היהודים בצפון אמריקה. אהבתי, סרט טוב. לצערי אין לו עדיין טריילר שאני יכול לחלוק אתכם, אבל אני מקווה שימצא לו מפיץ שיסדר את העניין.
http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_movie,519,212,16361,.aspx
**
במסגרת הפסטיבל הספקתי גם לראות את “חולייטה” של אלמדובר (הוא כבר הוריד את ה”פדרו” מהקרדיט שלו, האיש משוכנע שהוא פיקאסו, ואולי הוא לא טועה). הסרט כבר הספיק לעלות (ולרדת) מהמסכים בישראל, אז אתםכבר יודעים שמדובר בעודמלודרמה לטיניו רב דוריות עם המון אהבה, תשוקה, אסונות שוברי לב וניסיונות שיקום, והכל מתנהל בדירות שלקוחות מהז’ורנל וכולם לבושים בזארה, כל הזמן. הוא כנראה יגיע למועמדות לאוסקר.הסרט הכי טוב שראיתי השנה בפסטיבל היה “בגרות” של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג’יו שזכה בפרס הבימוי בקאן, למרות שהפסיד בתחרות הפנימית בארצו ולכן לא יסע לאוסקר. מונג’יו שעלה לגדולה עם “4 חודשים, שלושה שבועות ויומיים” שזכה בדקל הזהב בקאן 2007, מביא לנו הפעם סיפור מרתק ומפותל על רופא מנתח בעיירה קלוז’-נאפוקה, שבחבל טרנסילבניה. שישה ימים ושלוש בחינות בגרות מפרידים בין הד”ר רומיאו לבין מלגה בריטית יוקרתית שתשלח את הבת הבכורה שלו ללימודים אקדמים בקיימברידג’. מלגה שתציל את הבת שלו מהחיים בקלוז’ שבעידן הפוסט קומוניסטי, עיר שנראית כמו משהו בין שכם לגבעת אולגה, מבלי לפגוע כמובן באיש. בבוקר הבחינה עוברת הבת שלו תקיפה מינית באתר הבניה הסמוך לבית הספר, מכאן יוצא הסרט למסע קומבינות ברחובות העיר בו מנסה הרופא שלנו להפעיל את כל הקשרים שנותרו לו מהעידן הקומוניסטי כדי להבטיח את כרטיס היציאה של הבת שלו. ברגעים הכנים שלו מספר ד”ר רומיאו על תחושות האכזבה של בני דורו “ניסינו לעשות את כל מה שיכולנו, אבל כנראה שזה לא הספיק”, המהפכה הצליחה, אבל הרומנים התעייפו. הסרט פשוט מופלא, אם תהיה לכם הזדמנות, אל תחמיצו.הנאה מובטחת.
**
יום כיפור מגיע ובבתי הכנסות מכינים את הספרים הישנים. מחכים לכם עם הניגונים שלא נס ליחם. אחרי התענית, מגיעות הסוכות, הזדמנות מצוינת לקפוץ ולראות מכרים וידידים. בשערי צדק מציעים לבני הנוער ללמוד איך לבנות סוכה ביום א’ (16.10) ב 10 וחצי בבוקר. אחר הצהריים, בין 2 -4 יהודי מזרח העיר עורכים פיקניק בטראוט לייק, מומלץ להירשם אצל קרי בראון בטמפל שלום. באותו הערב אפשר להספיק גם לסוכה של חב”ד (אצל שניאור במזרח העיר, תחת הכוכבים), ומשם לנדוד מערבה אל הסוכה של הכולל שמציעה ארוחת חג למוזמנים. אם לא שבעתם מסוכות, בשערי צדק מזמינים אתכם לארוחת שבת ב 21 לחודש. מעבר לפינה כבר מציץ לו פסטיבל הקולנוע היהודי של וונקובר (3 – 13 לנובמבר). כולל כמה סרטים מבטיחים כמו “באבא ג’ון” מאת יובל דשלד, “המילים הטובות” של שימי זרחין, “חתונה מנייר” של ניצן גלעדי,ועוד הפתעות.כל הפרטים כאן: http://www.vjff.org/
**
מאז שחזרתי מהפציעה, לפני שמונה שבועות, אני לא מוצא את הרשת, עניין מתסכל במקצת, אבל בגילנו אנחנו כבר יצורים סבלניים וסתגלנים. לפחות הבן יקיר לי נתן את שער הבכורה בשבת שעברה. אצלנו הקשישים זה כבר מגיע לעיתים יותר רחוקות. להכל מתרגלים בחיים. העיקר שיש גם חוויות חדשות, בזכות השגשוג המטורף בתעשיית הקולנוע המקומית, הרווחתי יום עבודה בתור ניצב בסדרת טלוויזיה חדשה העונה לשם ICE שמיועדת לשידור בדיירקט TV האמריקאית. הסדרה עוסקת בסוחרי יהלומים בלוס אנג’לס, שצריכים להעלים גופה מתחת לאפו של מנהל תאגיד היהלומים האירופאי הענק, אותו משחק דונלד סאת’רלאנד האגדי. אדון Yossilinks ליהק אותי ואת אביהו ליום עבודה בתור חרדים אורתודוכסים עם זקן עד אמצע החולצה. היה קשה לאכול עם הדבר הזה מסביב לפנים, אבל עברנו את זה, וגם את החוויה החדשה, תודה, היה מרתק.
**
כל מה שנשאר לנו זה להמשיך להגיד תודה וסליחה, אבל אנחנו קנדים ועושים את זה כל השנה. אבל היות והשבוע עושים את זה באופן רשמי, אז תרשו לי להתנצל אם פגעתי במישהו ולהודות לכל מי שנפגש איתו. היה כיף ומעניין, כולכם אנשים נפלאים. ברוח תוצרת החוץ של הטור הזה תרשו לי להציג לכם את “הראש והלב” מסיאטל השכנה. הם יתארחו אצלנו ב 5 לדצמבר באורפיום. “כל מה שידענו”, לפעמים זה לא מספיק, ולפעמים כן,זה מה יש. חתימה טובה חברות וחברים.
